בריאות בהתפתחות

PPH מניעה/ 

 

 

היום יותר מבעבר ישנה מודעות גדולה לגבי ההתפתחות המוטורית של התינוק והחשיבות הרבה שיש לכל שלב בהתפתחות.

 

כשתינוק נולד רמת חוזק השרירים שלו נמוכה מאד במיוחד בגפיים בגב ובבטן. ברחם העובר מנענע ידיו ורגליו בכדי לחזק את שריריו שהתפתחו זה עתה, אך לאחר היציאה מהרחם יש לו עוד עבודה רבה עד שהוא יוכל להגיע למטרה הנכספת: הליכה בכוחות עצמו.

 

שלבי ההתפתחות של התינוק חשובים מאד לחיזוק השרירים בגוף ולתיאום בין אברי הגוף השונים לשם הגדלת היכולת לבצע פעולות מורכבות יותר. אביא כאן דוגמאות פשוטות שלא נראות לנו כהורים חשובות, אך מצד ההתפתחות של התינוק הן פעולות חשובות ביותר.

 

1. תינוק שיונק מפעיל את שרירי הפנים, הפה, והלשון בעוצמה גדולה. שרירים אלו מתפתחים ומתחזקים לקראת אכילה נכונה ולעיסה של המזון, דיבור, פליטה של גוף זר שנכנס לפה.

 

2. מחיאת כפיים אצל תינוק כבן שנה מעידה על שלב התפתחותי מאד משמעותי במח של קו האמצע ואיזון בין ימין לשמאל. מה שמאפשר לו לאמוד מרחקים בצורה מדויקת יותר, למקם את עצמו מול המרחב, לקלוע כדור לסל, תיאום בין עין ימין לשמאל ועוד..

 

3. לאחר התפתחות קו האמצע במח ישנה ציפייה של התפתחות של מעבר קו האמצע. שיד שמאל נשלחת לחפץ בצד ימין. וההפך. כאן כבר התפתח שלב ה"סיבוב" במח. המאפשר לילד בעתיד לסרטט מעגלים, להסתובב, לכתוב בכתב עגול ועוד...

 

לעיתים אנו כהורים רוצים שהתינוק כבר יתיישב, או יעמוד וילך ולא מתחשבים בשלבי ההתפתחות השונים, אם הוא עבר עליהם או דילג. לדוגמא: תינוק שמושיבים אותו לפני ששרירי הגב מספיק חזקים לשאת את משקל גופו גורמים על עומס יתר לעמוד השידרה הסחוסי של התינוק ועלולים לפגוע ביציבות של התינוק לכשייגדל או לחילופין לגרום לנזק לעמוד השדרה. בדר"כ העניין לא צולח כיוון שהתינוק מעומס יתר פשוט נופל לאחד הצדדים. או לחילופין הורים שמעמידים ילד שיילך לפני שזחל על 6 מפסידים את חיזוק שרירי החזה והידיים מה שעלול להוביל לבעיות כתיבה, חולשה בהרמת חפצים ושימוש בידיים למשך זמן ממושך.

 

הדוגמאות לעיל מראות לנו כהורים כי כל שלב קטן בהתפתחות מאד משמעותי להתפתחות הילד והיכולות הפיזיות והקוגנטיביות שלו בהמשך חייו.

 

מה קורה אם רואים עיכוב בהתפתחות מצד הילד? או דילוג? או זחילה לא סימטרית? ועוד...

 

פה כדאי לשים לב!

 

היום מוצעות שיטות רבות לטיפול בעיכוב בהתפתחות. כדאי לקחת שיטה שאינה מעמיסה על הילד ומאיצה את התפתחותו אלא מאפשרת לו לעבוד על השרירים שיתחזקו והתיאום המוחי שיהיה תקין. עדיף לעבוד עם שיטה שהולכת עם הילד והתוצאות יהיו בתהליך יותר איטי מאשר בשיטה שנותנת באופן חיצוני תוצאות מיידיות ובמח או בחיזוק השרירים יש דילוג משמעותי שיתבטא במהלך השנים. לדוגמא: תינוק שמפחד להתחיל ללכת, ישנה גישה שממליצה לתת לו בימבה שתריץ אותו קדימה. גישה זו עוזרת הרבה פעמים אך עלולה לפגוע ביצירה האיזון והיציבות ע"י נוזלי האזן, שכן התינוק מובל במהירות אחרי הבימבה שנוסעת והוא אינו יציב ושולט על הליכתו. לכן במצב כזה כדאי לחכות ולתת לתינוק לסחוב כסאות מיוזמתו.

 

ולאחר ההקדמה הארוכה וההבנה כי יש צורך בטיפול בהתפתחות התינוק לשם התפתחות שכלית ופיזית תקינה להמשך חייו, פה נכנס עוד גורם. הניסיון מראה כי טיפול התפתחות חיצוני בלבד לחיזוק השרירים או יצירת תיאום בין חלקי המח לא תמיד מספק דיו את מניעת בעיית התפתחות שכלית לקויה בעתיד.

 

כאן אני ממליצה בנוסף לטיפול ההתפתחותי ללכת להומאופט מומחה (קראו במאמר "מהו ההומאופט שיעזור לי?", כי לא כל הומאופט הוא מומחה). הטיפול ההומאופטי יטפל בתינוק בשורש העניין וייתן כוחות חיים מחודשים לתינוק להתפתח באופן תקין. טיפול הומאופטי במקביל לטיפול תנועתי לתינוקות מניב תוצאות טובות, יציבות ומהירות שחוסכות לאחר מכן טיפולים קוגניטיביים נוספים בזמן הילדות והבגרות.